התמודדות עם מגוון רחב של טיפולים בחלל הפה ועד לביצוע ניתוחים מורכבים.
כל מה שצריך לדעת על חשיבותו של כירורג פה ולסת נוער.
כירורגיית פה ולסת הינה תחום רפואי רחב היקף אשר מאגד תחתיו מגוון טיפולים ברמות חומרה שונות, החל מעקירות פשוטות ועד לביצוע הליכים כירורגיים מורכבים, כגון ביצוע שתלים או טיפול בפציעות ופגמים גנטיים ברקמות הרכות/הקשות של חלל הפה.
רופאים כירורגים המתמחים בתחום הפה והלסת עוסקים למעשה במכלול הקרניומקסילופציאלי כפי שהוא מכונה בעגה הרפואית.
מונח זה מתייחס למעשה לאזור האנטומי של חלל הפה, לרבות לסתות ומבנים קשורים.
תחת תחום זה ניתן למצוא שורה רחבה של פעולות רפואיות, החל מאבחון וטיפול בהפרעות תפקודיות ובמחלות מפרקי הלסת ועד לביצוע פעולות כירורגיות הדורשות מיומנות גבוהה, כולל כריתת ציסטות וגידולים ממאירים בלסתות או בחלל הפה.

כאשר מדובר בילדים ובני נוער המתמודדים עם בעיה רפואית בתוך חלל הפה או הלסת, קיימת חשיבות עליונה לבחירה ברופא כירורג פה ולסת בעל התמחות ברפואת נוער וילדים, אשר הינו בעל הבנה מעמיקה של המאפיינים הייחודיים לגילים הללו, לצד גילוי רגישות ואמפתיה המהווים חלק בלתי נפרד ולעיתים אף משמעותי במסגרת התהליך הרפואי.
גורמים נוספים שעשויים להצריך את התערבותו של כירורג פה ולסת, כוללים למשל מצבים כגון שיניים כלואות וחשיפתם לצורך טיפול אורתודנטי, טיפול כירורגי במפרקי הלסת, אבחון וטיפול בבעיות בשרירי הלעיסה, התקנת שתלים דנטליים, תוספות עצם, מתן ייעוץ לגבי שיניים כלואות, יחס בן לסתי לא תקין וכן בהפרעות התפתחותיות בגדילת עצמות הפנים.

ד"ר גל אבישי – מומחה לכירורגיית הפה והלסתות המשמש כמנהל האחראי על מחלקת פה ולסת בבית החולים בילינסון, צבר ניסיון יוצא דופן במרוצת השנים בהתמודדות עם טיפולים רפואיים במגוון רחב של מטופלים מכל קשת הגילים.
עצם היותו כירורג פה ולסת, מאפשרת לד"ר אבישי להעניק טיפול מסור ומקצועי גם עבור בני נוער וילדים, כולל טיפולים פולשניים או כאלו הדורשים התערבות כירורגית יסודית.

הפוסט כירורג פה ולסת נוער וילדים הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

כאשר מדובר בבריאות השיניים או חלל הפה שלכם אין מקום לפשרות.
היוועצות עם רופא כירורג פה ולסת מומחה עשויה למנוע מכם עוגמת נפש מיותרת ובמרבית המקרים גם לגאול אתכם מייסוריכם.

תחום רפואת השיניים מתפתח בשנים האחרונות בצעדי ענק.
שורה של טיפולים חדשניים בשילוב שיטות עבודה מתקדמות מסייעים לשדרג את אופן הטיפול, כולל מצבים שנחשבו עד ממש לא מזמן למורכבים במיוחד, לרבות השתלות, עקירות כירורגיות, טיפולים במפרקי הלסת ועוד.

עם כל הכבוד לקדמה והטכנולוגיה, הדבר החשוב ביותר שעלינו לבדוק בטרם נפנה לקבלת טיפול שיניים הוא בדבר איכותו של הרופא המטפל.
זה המקום להבהיר כי קיימת חשיבות עליונה להיוועצות עם מומחה וכירורג פה ולסת, או במילים אחרות רופא בעל שיעור קומה אשר צבר ותק רב שנים בתחום שיוכל להשרות מניסיונו עבור המטופלים, תוך הקניית בטחון כי יבצע את עבודתו בצורה האיכותית ביותר.

כמה מהפרמטרים החשובים שכדאי לבדוק על מנת להעלות משמעותית את רף הוודאות כי אכן בחרתם נכון, עשויים לכלול, בין היתר, את בחינת הכשרתו של הרופא.
הכוונה היא לטיב ההשכלה שרכש, כלומר למכלול של שאלות, כמו – באילו מוסדות רפואיים למד? היכן עבד עד היום? מהם תחומי ההתמחות הספציפיים בהם הוא עוסק?

במידה והתשובות שתקבלו מהרופא המטפל עבור השאלות הללו תהיינה משביעות רצון עבורכם, סביר להניח כי מולכם אכן עומד רופא מומחה פה ולסת, אשר תוכלו לסמוך עליו.

בחירה במרפאת השיניים של ד"ר גל אבישי היא צעד מושכל שעתיד להוביל אתכם לפתרון או לכל הפחות להפחתה ניכרת של הבעיה ממנה אתם סובלים.
אינספור המלצות של מטופלים מרוצים לאורך שנים הן העדות הטובה ביותר לאיכויותיו של ד"ר אבישי, שעונות בפועל על השאלה – מדוע חשוב ללכת להיוועץ עם מומחה כירורג פה ולסת?

המרפאה משרתת אלפי מטופלים לאורך השנה הנזקקים לטיפולי שיניים וחלל הפה מסוגים שונים, החל מהשתלות שיניים או השתלות עצם מורכבות, הרמות סינוס ובלוקים, טיפול באבנים בבלוטות הרוק ועוד.
חייגו אלינו עכשיו.

הפוסט כירורג פה ולסת – למה חשוב ללכת להיוועץ עם מומחה? הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

השתלים מהווים תחליף מלאכותי לשורשי השיניים והם עשויים ממתכת מסוג טיטניום, בצורת בורג. את השתלים מחדירים אל הלסת כבסיס לשיניים מלאכותיות.
את הפרוצדורה ניתן לבצע, כמעט לכל אדם עם שן אחת חסרה או יותר.

כיצד מתבצעת השתלת שיניים?

השתלת השיניים נערכת בסיומה של בדיקה יסודית, הכוללת התייחסות למצבו הרפואי של המטופל, ביצוע צילומים ותכנון מוקדם של הרופא.
תהליך ההשתלה הוא טיפול שיניים, שלרוב איננו ממושך.
במיקום השן החסרה, יוכנס שתל מתכתי אשר ייקלט אל העצם של הלסת בחודשים שלאחר הטיפול.
לאחר מספר חודשי המתנה לקליטת השתל בעצם הלסת, יבוצע שלב השיקום, בו יוכן כתר במעבדת השיניים שיחובר לשתל.

אז מתי צריך השתלת עצם?

השתלת עצם נדרשת לצורך הרחבת או הגבהת עצם הלסת אליה יוכנס השתל.
לרוב, השתלת עצם מבוצעת כאשר עקירת השיניים הייתה זמן רב לפני ביצוע ההשתלה, או במצבים בהם נעשה שימוש ארוך טווח בתותבת אשר נשענת על החניכיים.
גם במצבים בהם השן שנעקרה הייתה מוקפת תהליך דלקתי גדול, ייווצר חוסר בעצם הדורש השלמה.
עישון כבד הוא גורם סיכון נוסף לספיגת עצם הלסת.
כדי ששתל יחזיק לאורך זמן כנגד העומסים המופעלים בזמן הלעיסה, עליו להיות בעל קוטר ואורך מינימליים ולכן כאשר הייתה ספיגה של העצם יש להשלימה.

ומה עם הרמת סינוס?

הרמת סינוס היא סוג ספציפי של השתלת עצם המיועדת להשלמת חוסר עצם בחלק האחורי של הלסת העליונה.
באזור זה, מעל שורשי השיניים נמצאות מערות האף (הסינוסים).
אצל רוב האנשים, כאשר עוקרים את השיניים האחוריות העליונות, חלל הסינוס גדל על חשבון עצם הלסת וכדי לבצע שתלים יש להשלים פער זה.
מורכבות הרמת הסינוס נקבעת לפי גובה העצם הנשארת.

פתוח או סגור?

הרמת סינוס מבוצעת באחד משני אופנים עיקריים: הרמת סינוס פתוחה או סגורה. 
הרמת סינוס סגורה – מבוצעת במצבים בהם החוסר בעצם אינו משמעותי ואז יש צורך בכמות קטנה יחסית של חומר מילוי לעצם.
במקרה זה השתלת העצם נעשית בו זמנית עם התקנת השתל.
ההחלמה לרוב איננה מלווה בכאב או נפיחות ניכרים.

הרמת סינוס פתוחה, היא הנפוצה יותר, ונדרשת כאשר החוסר בעצם הוא משמעותי יותר.
במקרה זה, הגישה לחלל הסינוס היא מהאזור שמעל השיניים העליונות (מתוך הפה כמובן).
התקנת השתלים לא תמיד מתאפשרת במעמד הרמת הסינוס ולעיתים נדרשת תקופת המתנה של מספר חודשים בין הרמת הסינוס לבין התקנת השתלים.
החלמה מהרמת סינוס פתוחה דורשת מספר ימי מנוחה בבית.

אוסאואינטגרציה – מה זה בכלל ואיך מסייעים להצלחת ההשתלה?

על מנת ששתל מתכתי המוכנס אל עצם הלסת יישאר בה לאורך שנים ולא ייפלט מהגוף, על עצם הלסת לעבור תהליך ריפוי והתקשרות אל השתל.
תהליך זה נמשך מספר חודשים ובמהלכו עצם הלסת מתחזקת מסביב לשתל.
אוסאואינטגרציה תקינה חיונית להשתלה מוצלחת.

היגיינת פה קפדנית, אשר כוללת צחצוח שיניים עקבי ונכון, שימוש בחוט דנטלי, וטיפולי גהות הפה אצל השיננית בתדירות גבוהה, מונעת הצטברות חיידקים ודלקות באזור השתל החדש ומעודדת את התאחות העצם סביב השתל.
גם לאחר הצלחת וקליטת השתל, חיוני להמשיך ולהקפיד לשמור על היגיינת פה, כיוון שעדיין יכולה להיווצר דלקת סביב השתל.
ידוע כי עישון מגביר את הסיכון לאי קליטת השתל וחשוב להימנע או להפחית למינימום עישון סיגריות כחודש לפני ההשתלה ועד לגמר הטיפול.
כמובן שיש להגיע לביקורות תקופתיות אצל רופא השיניים.

לסיום, חשוב לציין כי אמנם, עפ"י חוק, כל רופא שיניים יכול לבצע השתלות שיניים.
בכירורגיה של הפה והלסתות תחום השתלות השיניים הוא חלק משמעותי מההתמחות ונלמד לעומקו.
מומחים בתחום השתלות השיניים מתמקצעים בחלק הזה באופן בלעדי ולכן, רצוי ומומלץ לעשות פעולות מורכבות כאלו אצל אנשים בעלי תעודת מומחה בלבד!

הפוסט השתלות שיניים: כל מה שצריך לדעת הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

האם רופא שיניים הוא גם רופא כירורג פה ולסת?

בשביל ללמוד כירורגיה של פה ולסת לומדים קודם רפואת שיניים.
אך לא כל רופא שיניים הוא גם רופא כירורג פה ולסת.
מדובר ברופא שעבר הכשרה מיוחדת של חמש שנים נוספות וביצע התמחות בתחום זה.
הידע של רופא כירורג פה ולסת כוללת גם אנטומיה של כל האברים הקשורים לאזור הפה, כדוגמת גולגולת, לסתות ועוד.
ההכשרה שלו כוללת התנסויות רבות בביצוע השתלות שונות, ניתוחים מורכבים שכוללים גם הרדמה מלאה.

מתי פונים לרופא כירורג פה ולסת בתל אביב?

אחרי שהבנו את התמחותו המקצועית הנרחבת של רופא כירורג פה ולסת, חשוב לדעת כי יש מקרים בהם רופא שיניים רגיל לא יכול לתת מענה מקצועי מלא.
לדוגמא, כאשר סובלים מבעיות מורכבות שדורשות ניתוחי חניכיים, השתלות עצם, קיבוע שברים בלסת, הסרת גידולים באזור חלל הפה ותיקונים של עיוותים מולדים.
רופא כירורג פה ולסת מקצועי רואה את התמונה המלאה ומבצע גם טיפולים שימנעו נזקים עתידיים.

ד"ר גל אבישי – מומחה בכירורגיית הפה והלסתות

רופא כירורג פה ולסת ד"ר גל אבישי מתמחה בטיפול במחלות חסימתיות של בלוטות הרוק.
בנוסף, בהשתלות שיניים, השתלות עצם מורכבות כולל בלוקים והרמות סינוס, טיפול באבנים בבלוטות הרוק, עקירות מורכבות ניתוחים של הפה ועוד.
הניסיון הרב שצבר מאפשר לו לתת למטופליו את התוצאה הטובה ביותר, תוך הקפדה על מעקב צמוד ושמירה על קשר עם כל מטופל.

קראו גם רופא כירורג פה ולסת בפתח תקווה >>

הפוסט רופא כירורג פה ולסת בתל אביב הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

במה מוסמך לטפל רופא כירורג פה ולסת בפתח תקווה?

• כירורגיה של חלל הפה והשיניים, טיפול בגידולים, ציסטות ובלוטות רוק.
• כירורגיה שיקומית דנטלית. ביניהם השתלת שיניים, שיקום שיניים, השתלות עצם, החלקת רכסים ועוד.
• טיפול בעיוותים שונים בלסת ובפנים וטיפול אסתטי כירורגי ליישור לסתות כדי לשפר את מראה הפנים והמנשך.
• טיפול בשברים ורקמות באזור הפנים, הכולל קיבוע של שברים וטיפול ברקמות הפנים.
• טיפול במפרקי הלסתות באמצעות סדים או טיפול תרופתי.
• טיפול בהפרעות נשימה באמצעות טיפול בסדים או טיפול פולשני.

כירורג פה ולסת עובד בשיתוף פעולה מלא מול רופאים מתחומים שונים.
כדוגמת רופא מרדים, רופא א.א.ג , כירורג פלסטי ונוירוכירורג.
במהלך התמחותו ושנות עבודתו הרופא עובד בבית חולים במחלקות השונות.
שם הוא רוכש מיומנויות רבות מעבר לתחום הכשרתו.

ד"ר גל אבישי, כירורג פה ולסת מומחה, המשמש כסגן מנהל המחלקה לכירורגיה פה ולסת של המרכז הרפואי רבין – בילינסון.
ד"ר אבישי מתמחה בטיפול במחלות חסימתיות של בלוטות הרוק.
בנוסף, מבצע טיפולים מתקדמים של השתלות שיניים, השתלות עצם מורכבות כולל בלוקים והרמות סינוס, טיפול באבנים בבלוטות הרוק, עקירות מורכבות וניתוחים של הפה.

קראו גם רופא כירורג פה ולסת בתל אביב >>

הפוסט רופא כירורג פה ולסת בפתח תקווה הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

אצל אדם בוגר יש סה"כ 32 שיניים: שיניים חותכות, מלתעות, ניבים ושיניים טוחנות.
לכל אחד מן הסוגים תפקיד וצורה אחרים.
שיני הבינה משתייכות למשפחת השיניים הטוחנות והן השיניים האחוריות ביותר, אשר בוקעות אחרונות מבין כל השיניים סביב גיל 18.
פעמים רבות השיניים האחרונות ביותר לבקוע נכלאות לחלוטין או חלקית בתוך הלסת מפאת חוסר מקום, או שהן בוקעות בכיוון לא נכון ומפריעות.
עקירת שן בינה מתבצעת, לעיתים, כחלק מתהליך יישור שיניים אורתודנטי, בו שיני הבינה מפעילות לחץ ויוצרות צפיפות בלסת הקדמית.
שיני בינה כלואות (שלא בקעו במלואן) עשויות לגרום לכאבים חוזרים ונשנים, המחייבים פעמים רבות שימוש באנטיביוטיקה בעקבות דלקות.
עקירה כירורגית, במקרים הללו, מהווה פתרון קבוע ואידיאלי.
ככל שהעקירה מתבצעת בגיל צעיר יותר כך התהליך יותר פשוט וקל.

כיצד מאבחנים לפני הכאבים וכיצד מתבצעת העקירה?

אמצעי ההדמיה השימושי ביותר להערכת מצבן של שיני בינה הוא הצילום הפנורמי.
צילום פנורמי מאפשר לאבחן את דרגת הכליאה של השן בלסת, להעריך את מורכבות העקירה ואת ההחלמה הצפויה.
כמו-כן הצילום מלמד על הסמיכות בין שן בינה תחתונה לבין עצב תחושתי העובר בתוך הלסת התחתונה.
במצבים מסוימים קצות השורשים של השן הכלואה בקרבה ניכרת לתעלת העצב בתוך הלסת.

במצבים בהם בצילום הפנורמי, נראית קירבה בין שורשי השן הכלואה לתעלת העצב בלסת התחתונה, מבצעים הדמיה נוספת – CT דנטלי.
הCT מראה באופן מדויק את היחס בין תעלת העצב לשורשי השן בשלושה ממדים ומאפשר להעריך את מורכבות העקירה, את הסיכון לפגיעה בעצב ואת האופן הנכון לבצעה.
לקראת סוף גיל ההתבגרות מומלץ לכל אדם להיבדק עם צילום פנורמי אצל רופא השיניים המטפל או אצל מומחה בתחום  להערכת מצבן של שיני הבינה.
עקירת שן בינה, במרבית המקרים, מתבצעת בהרדמה מקומית וללא כאבים, לעיתים ישנה תחושת לחץ קל כאשר השן זזה.
לעיתים נדרש שימוש בתפר, לרוב כזה שנספג מעצמו לאחר מספר ימים.
לרוב, לאחר העקירה מתבקש המטופל ליטול אנטיביוטיקה וכן משככי כאבים, לפי הצורך.

מהם תופעות הלוואי והסיכונים הנלווים?

• נפיחות – סביב הפה, הלחיים ובצדי הפנים.
  מדובר בתגובה טבעית לאחר עקירה שחולפת לאחר מספר ימים.
• כאבים – לאחר ביצוע העקירה והתעוררות האזור המטופל, עלולים להתעורר כאבים, חשוב ליטול משכי כאבים בהתאם למרשם שניתן.
  גם כאבים אלו חולפים לאחר מספר ימים.

סיבוכים המחייבים ייעוץ רופא

• דימום מתמשך מעל לחצי שעה
• קושי בשתייה / בבליעה
• חום גבוה מעל 38.5 מעלות ו/או דלקת יותר משלושה ימים לאחר העקירה

הפוסט עקירת שיני בינה: מתי ומדוע? הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

בלוטות הרוק שסביב לפה מייצרות רוק, שתיים מהן נמצאות בצדי הפנים, בסמוך לאפרכסת האוזן (בלוטת הפרוטיס), שתיים נוספות ממוקמות מתחת לזווית הלסת (הבלוטות התת-לסתיות) והשתיים האחרונות נמצאות ברצפת הפה (בלוטות תת-לשוניות).
בנוסף, ישנן מאות בלוטות רוק קטנות המפוזרות בחלל הפה והלוע.
יחד, מפרישות בלוטות הרוק בממוצע כליטר רוק ביממה.
הרוק מופרש מהבלוטות אל תוך חלל הפה ודרך צינוריות הרוק.

הבעיות העיקריות שעלולות להתפתח בבלוטות הרוק הן על רקע חסימתי או על רקע פגיעה במנגנון הייצור של הרוק.
בעיות חסימתיות בעקבות היצרות של צינורית הפרשת הרוק או היווצרות של אבנים בצינורית.
בעקבות חסימת הפרשת הרוק, נוצרות נפיחויות, הפרשה עם טעם רע מלחי או מר, זיהומים חוזרים וכאבים בסמוך לארוחות.

פגיעה במנגנון הייצור של הרוק הינה לרוב על רקע דלקת כרונית בבלוטת רוק, שעלולה להיגרם עקב: מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את איברי הגוף), טיפולי קרינה לראש ולצוואר או לאחר טיפולים ביוד רדיואקטיבי (הניתנים במחלות ממאירות של בלוטת התריס).
יש להדגיש כי דלקות כרוניות בבלוטות הרוק שאינן מטופלות, עלולות  לגרום להרס הדרגתי של רקמת הבלוטה והצינוריות.

אז איך נוצרת אבן בבלוטת הרוק וכיצד מאבחנים את קיומה?

האבן נוצרת כתוצאה מהצטברות של מינרלים, מלחים וחיידקים בתוך צינוריות הרוק.
כאשר האבן מספיק גדולה, היא חוסמת את צינורית הרוק ולא מאפשרת הפרשת רוק תקינה מן הבלוטה.
האבנים נפוצות יותר בבלוטות התת–לסתיות, כיוון שצינורית ההפרשה שלהן היא מפותלת וההפרשה היא בניגוד לכוח המשיכה, מה שמאט את קצב ההפרשה.

אבחון קיומן של אבנים בבלוטות הרוק נעשה בעזרת ההדמיות הבאות: CT, סיאלוגרפיה (צילום רנטגן של בלוטת הרוק עם חומר ניגודי), אולטרסאונד וצילומי רנטגן פשוטים.
כאשר מדובר באבן גדולה, ניתן למשש ולהרגיש אותה גם בבדיקה קלינית.
סוג הצילום יקבע על ידי בהתאם לחשד ולמצב הקליני.

כיצד מטפלים?

עד הגעת האנדוסקופיה לרפואה המודרנית, הפתרון היה כריתה של בלוטת הרוק דרך חתך ניתוחי בפנים או בצוואר.
כיום, התהליך הפך להיות הרבה יותר ידידותי, עדין ויעיל, וניתן לטפל הן בהיצרויות, הן בנפיחויות והן באבנים בבלוטות, בשיטה האנדוסקופית.
שיטה זו עושה שימוש במצלמה זעירה במיוחד (בקוטר של כמילימטר בלבד) אשר מוחדרת אל צינורית רוק דרך חלל הפה, ללא השארת צלקת וללא סיכון לפגיעה בעצבי הפנים.
כאשר מדובר באבנים קטנות, הפרוצדורה נערכת באלחוש מקומי במסגרת המרפאה, ולאחר החדרת המצלמה, ניתן להוציאן, ללא צורך בהרדמה כללית.
במקרה של אבן גדולה, אשר נמצאת בעומק הבלוטה, יש צורך בניתוח בהרדמה כללית, ניתוח זה מתקיים בבית חולים ומבוצע גם הוא מתוך הפה ומבלי צלקות חיצוניות.  

אלו סוגי אנדוסקופיה קיימים?

אנדוסקופיה של בלוטות רוק היא תחום רפואי ייחודי ומצומצם אשר מצריך מיומנות ומקצועיות.
סוגי האנדוסקופיה בבלוטות הרוק הינן:

• אנדוסקופיה אבחנתית – מטרת האנדוסקופיה האבחנתית היא כעזר לאבחון מדויק של הבעיה ממנה סובל הנבדק.
  הטיפול מבוצע במסגרת המרפאה, בהרדמה מקומית.
  בבדיקה זו מרחיבים קלות את פתח הבלוטה, מחדירים את האנדוסקופ לפתח הבלוטה ומתקדמים לאורך צינורית ההפרשה, תוך כדי ההתקדמות מתבצעת שטיפה מתמדת המאפשרת ראייה טובה והתקדמות חלקה.
  בזמן זה לא מורגש כאב אלא לחץ מקומי.
  לאחר ההליך, האזור המטופל נותר נפוח עד 24 שעות.
• אנדוסקופיה כטיפול בהצירויות – הטיפול האנדוסקופי מסייע רבות במצבים שונים של הצירויות לאורך צינורית הרוק.
  מעבר האנדוסקופ בשילוב חומרי השטיפה המוחדרים דרכו, מוביל להטבה משמעותית בהיצרות.
  במקרים של הצירויות קשות נעשה שימוש בבלון לצורך הרחבת ההיצרות.
  בנוסף, מוזרק חומר אנטי-דלקתי אל סביבת האזור המוצר, מה שלרוב מונע היצרות חוזרת של האזור שהורחב.
• אנדוסקופיה להוצאת אבנים – אנדוסקופיה לצורך הוצאת אבנים קטנות מתבצעת במרפאה, באותו אופן שתואר לעיל, בתוספת של שליפת האבנים.
  כאשר האבן היא גדולה או עמוקה, האנדוסקופיה מבוצעת בהרדמה כללית, אז מתבצע חתך ניתוחי להוצאת האבן, תוך שימוש באנדוסקופ למיקום מדויק שלה.
  לאחר הוצאת האבן מבצעים טיפול בצינורית ממנה הוצאה האבן הכוללת יישור ומתיחה שלה על מנת למנוע היווצרות אבנים חדשות.

לסיום: המלצות לסובלים מחסימות רוק, נפיחויות ויובש פה

1. ביצוע עיסוי מתמיד ומרובה לבלוטת הרוק הנגועה
2. שתייה מים מרובה (יותר מ- 2 ליטר ביום)
3. מציצת סוכריות לימון ללא סוכר ולעיסת מסטיקים עד שעה ביום (במטרה לעודד ייצור רוק)

יש לכם עדיין שאלות? זקוקים לייעוץ או לטיפול? צרו קשר ואשמח לסייע, ד"ר גל אבישי

הפוסט בלוטות הרוק: אבחון, מחלות ודרכי טיפול הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

כמעט כולנו חוששים מטיפול שיניים, במידה זו או אחרת.
השאלה היא עד כמה תחושת האי נוחות גבוהה והאם החשש הופך לחרדה, שגורמת לנו להימנע מטיפול שיניים הכרחי?

דנטופוביה היא פחד/חרדה מטיפולי שיניים.
החרדה עלולה להתפתח בעקבות ניסיון עבר קדום מהילדות או מכל חוויה לא נעימה רפואית אחרת.
התוצאה העגומה מתבטאת בהזנחה דנטלית מתוך הימנעות מטיפולי שיניים.
כמובן שזהו המצב החריף ביותר ולחרדה זו יש דרגות שונות.

אז מה עושים?

ראשית ישנם מקרים בהם גישה טיפולית נוחה, מסבירת פנים ועדינה תהיה מספקת, לעיתים יהיה צורך בביצוע טשטוש קל בעזרת גז צחוק.
טיפול זה מרגיע, משכיח את החוויה וכן מעלים את תחושת הזמן.
תהליך זה נעשה בתיאום והתייעצות מראש ומצריך צום של כשעתיים.

במקרים קיצונים של חרדה או במקרים של טיפולים ארוכים במיוחד, ניתן לבצע את טיפול השיניים בעזרת טשטוש עמוק.
במקרה זה, התהליך מתבצע בליווי מרדים מקצועי לאורך הטיפול.
הטשטוש העמוק אינו זהה להרדמה מלאה, שכן המטופל נותר ער, בעל רפלקסים ונושם עצמונית, עם זאת הוא אינו חש בכל כאב או אי נוחות..

קצת על גז צחוק

גז צחוק הוא גז מטשטש שמשתמשים בו במרפאת השיניים בשילוב עם חמצן באחוז גבוה מאחוז החמצן הנמצא באוויר, כדי להבטיח בטיחות גבוהה.
ניתן להשתמש בו גם עם ילדים קטנים (החל מגיל שנתיים) שחוששים או שאינם משתפים פעולה וכן במקרי חרדה שונים אצל מבוגרים.

כיצד זה נעשה? מניחים מסכה על האף, ודרכה שואפים את הגז.
ההשפעה מורגשת תוך מספר דקות והתחושה שמתקבלת היא של הרפיה ורגיעה ומעט 'ריחוף', עם זאת ההכרה מלאה, הרפלקסים מתפקדים וניתן להשיג שיתוף פעולה עם המטופל.
השפעת הגז תמה עם הסרת המסכה בסיום הטיפול.

קצת על טשטוש עמוק

טשטוש עמוק (סדציה) מהווה אלטרנטיבה להרדמה מלאה, מבלי להזדקק למכונת הנשמה, שכן המטופל נושם בכוחות עצמו.
תהליך זה מצריך ליווי של רופא מרדים מומחה.
לפני כל טיפול בסדציה יתושאל המטופל על ידי המרדים לגבי מצב בריאותו הכללית.
בטשטוש עמוק (סדציה), המטופל נותר ערני אך הוא מטושטש ואינו מודע לזמן שחולף או לכאבים.
הפעולה מבוצעת במרפאת השיניים שמאובזרת כראוי ואינה מצריכה אשפוז לצורך כך בבית חולים.
יש להגיע לטיפול עם מלווה שייקח את המטופל הביתה בסוף הטיפול, שכן לאחר הטיפול, במרבית המקרים, המטופל ערני אך מתבקש לא לנהוג.
מומלץ לנוח לאחר הטיפול ובמקרה הצורך ליטול משככי כאבים.

אצלי במרפאה ניתנים כל הפתרונות האפשריים להתמודדות עם חרדה דנטלית, בכל הרמות וזאת בנוסף לאווירה הנעימה, והיחס האישי.

אשמח לעזור לכם להתמודד עם פחדים אלו, ד"ר אבישי גל

הפוסט חרד ללכת לרופא השיניים ? הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

סיוגרן היא מחלה אוטואימונית רב מערכתית שגורמת לירידה משמעותית בהפרשת הרוק והדמעות וסימנה הבולט הוא יובש ניכר בפה ובעיניים.
בקבוצת הסיכון נמצאים גם גברים, אך סובלות ממנה בעיקר נשים בגיל המעבר.
המחלה יכולה להיות עיקרית או להופיע כמחלה משנית למחלות אוטומאניות אחרות כדוגמת דלקת פרקים שגרונית.
מדובר במחלה כרונית אשר מתפתחת באיטיות ופוגעת במנגנון דלקתי בתאי האפיתל של בלוטות הרוק.

אז מה לא עובד?

תאי מערכת החיסון תוקפים את הבלוטות אשר מייצרות לחות בגוף.
אין מדובר בתסמונת מסכנת חיים (עפ"י רוב) וגם אף אחד לא ממש יודע מדוע זה קורה, למרות שקיימת נטייה ליחס לתסמונת היבטים גנטיים.

מהם סימני המחלה?

• בשלביה המוקדמים של המחלה: עייפות, חולשה וכאב כללי מלווים בסימני יובש בפה ובעיניים.
  נורת האזהרה העיקרית היא יובש ניכר ובלתי פוסק בפה ובעיניים, לעיתים קיים גם יובש בדרכי הנשימה ובעור, וכן יובש ווגינלי.
• אצל חלק מהחולים עלולים להופיע כיבים עוריים, או פטרת ופצעים בחלל הפה
• קושי בבליעה של מזון יבש
• נפיחויות חוזרות בבלוטות הרוק, לעיתים נפיחות משמעותית עם כאבים
• מרבית החולים יחושו כאבי מפרקים בעל אופי דלקתי
• במקרים נדירים, יתכנו גם פגיעות עצביות היקפיות כגון הפרעה תחושתית, מוטורית, פגיעה בעצבי הגולגולת והפרעה אוטונומית

כיצד מאבחנים את המחלה?

האבחנה של תסמונת סיוגרן מבוססת על מכלול של בדיקות.
לעיתים נדרשות מספר בדיקות במקביל על מנת לאבחן או לשלול את קיום הסינדרום.
הבדיקות הרלוונטיות הן: מיפוי בלוטות רוק, מדידת קצב הפרשת הרוק, בדיקת עיניים, בדיקת "שירמר" (הערכת הפרשת הדמעות) ובדיקות דם לבחינת ריכוז תאי מערכת החיסון והנוגדנים בדם.
בנוסף, נעזרים בבדיקת סיאלוגרפיה (צילום רנטגן של בלוטת הרוק עם חומר ניגוד).
הבדיקה המכרעת היא ביופסיה של בלוטות הרוק שלרוב מבוצעת מהשפה התחתונה.

כיצד מטפלים בתסמונת סיוגרן?

• הטיפול בתסמונת סיוגרן כולל שימוש בתרופות המטפלות ביובש הפה והעיניים, ומגבירות את ייצור הרוק וכן ממריצות את פעילות בלוטות ההפרשה החיצוניות.
  כמו כן, ניתנות גם תרופות אנטי-דלקתיות ותרופות המדכאות מערכת חיסון.
• היגיינת הפה – כולל השיניים ומניעת עששת בעזרת משחות שיניים ייעודיות וכן גירוי מכני של בלוטות רוק.

ומה קורה אם יש בלוטת רוק שמתנפחת שוב ושוב?

בחלק מהסובלים מסינדרום סיוגרן, בשל חוסר ייצור מספק של רוק והפרשה איטית שלו, מתקיימת נפיחות חוזרת של אחת או יותר מארבע בלוטות הרוק הגדולות.
מטופלים הסובלים מנפיחות חוזרת יכולים להפיק תועלת ניכרת מטיפול אנדוסקופי בבלוטת הרוק הנגועה, הכולל חומר אנטי דלקתי לאזורים הנגועים.

הנכם מוזמנים לפגישת ייעוץ, הכוונה והדרכה במרפאתי,

ד"ר אבישי גל

הפוסט תסמונת סיוגרן, מה זה בעצם? הופיע ראשון בד"ר גל אבישי

הציסטות הנפוצות מופיעות סביב שיניים שעברו טיפולי שורש או מסביב לכותרות שיני בינה.
הציסטות הנדירות יותר, מופיעות ללא קשר לשיניים.

הטיפול בציסטה או הנגע נקבע בהתאם למיקום, לגודל, למידת ההפרעה ולקשר לאיברים הסמוכים.
הטיפול המקובל בנגעים ובציסטות נעשה בגישה כירורגית, תוך הרדמה מקומית והסרה בעזרת גירוד וכריתה.
ברוב המוחלט של המקרים ציסטה היא תופעה שפירה.
לאחר כריתת הציסטה, החומר שהוצא נשלח לבדיקה מיקרוסקופית ע"י פרופסור לפתולוגיה של הפה.

איך נעשית הביופסיה?

הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית, ובמהלכה חותכים ומסירים את הציסטה או הנגע וסוגרים את החתך שנוצר בעזרת תפרים נספגים.
התהליך קצר ואורך מספר דקות ולא חשים בכאב, אודות להרדמה המקומית.
את הנגע או הציסטה (שנכרתו) שולחים לבדיקה פתולוגית.
לאחר כשבועיים מתקבלות התוצאות ולפיהם נקבעת תכנית טיפולית המשכית, לפי הצורך.
לתוצאות יש חשיבות רבה כיוון שבהתאם אליהן ניתן לבדוק את מקור הבעיה להופעת הנגע/ציסטה וכן את סיכויי הישנותה וכן הסוג הספציפי שלה.

הפוסט ביופסיה בעקבות ציסטות או נגעים בחלל הפה: כל מה שצריך לדעת הופיע ראשון בד"ר גל אבישי